top of page

מעבר לכל דימיון

מאת: איזי מן

 

הוּא הַשָּׁכֵן מִקּוֹמָה ג... הִיא הָאִמָּא שֶׁל הַבָּנוֹת מֵהַחוּג... וְאוֹתוֹ רוֹאִים כְּשֶׁהוּא אוֹסֵף אֶת הַיְּלָדִים... * וְכָךְ גַּם הָאֲחֵרִים: יוֹרְדִים בַּבֹּקֶר בַּמַּעֲלִית... וּבַסּוּפֶּר אוֹ בַּמַּכֹּלֶת – כְּמוֹ כֻּלָּם בַּתּוֹר עוֹמְדִים... * אֲבָל אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ מָה הֵם עוֹשִׂים בָּעֲבוֹדָה, וְגַם אִם יוּכְלוּ אֵי פַּעַם לְהַסְבִּיר – אַף אֶחָד לֹא יָבִין * אֵיךְ הֵם – עַל לוּחוֹת הַשִּׂרְטוּט וּבְחַדְרֵי הַמַּעְבָּדָה – מְיַצְּרִים אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה שֶׁל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהַכּוֹכָבִים * אֵיךְ בְּמִילִי-מִיקְרוֹן אוֹ אַמְפֶּר... בְּכַמָּה יְחִידוֹת גָּאוּס וְטֶסְלָה... בַּבִּיטִים שֶׁבֵּין הָאוֹר וְהַקּוֹל וְהַתְּהוּדָה... * הֵם קוֹבְעִים הַאִם נִרְאֶה אֶת הַתְּמוּנָה, צְלוּלָה וּשְׁלֵמָה, מֵרָחוֹק... הַאִם נִשְׁמַע אֶת סוֹדוֹת הָאוֹיֵב... הַאִם נַצְלִיחַ לְכוֹפֵף לָהֶם אֶת הַבֶּטוֹן וְהַפְּלָדָה... * וּבֶאֱמֶת, הֲרֵי זוֹ עֲבוֹדָה שֶׁל חִשּׁוּבֵי מִשְׁקָל וְנֶפַח וְעוֹד אֶלֶף רְכִיבִים, וְנִסּוּי וּטְעִיָּה וְשׁוּב קִמּוּט הַמֵּצַח כְּדֵי לְהָבִין אֵיךְ בְּכָל זֹאת – וְכָכָה שׁוּב וָשׁוּב * אֲבָל אֵצֶל הָאוֹיֵב זוֹ תִּהְיֶה פָאטָה-מוֹרְגָּנָה... זֶה תָּמִיד סִפּוּר שֶׁל אֶלֶף לַיְלָה וְלַיְלָה... זֶה מַמָּשׁ פֶּלֶא אוֹ כִּשּׁוּף... * כִּי בֶּאֱמֶת, אֵיךְ נַסְבִּיר – גַּם אִם אֶפְשָׁר יִהְיֶה פַּעַם לְסַפֵּר... גַּם אִם יֵחָשְׂפוּ גִּרְסְאוֹת הַבֵּטָא... גַּם אִם נְפָרֵט אֶת כָּל חִשּׁוּבֵי הַחָמְרָה וְהַתָּכְנָה... * אֵיךְ נַסְבִּיר שֶׁבַּמִּשְׂרָד אוֹ בַּאֲתַר הַנִּסּוּיִים הֵם לוֹחֲמִים, בְּכָל נִשְׁמָתָם וּבְעֹז רוּחָם, עַל עֲתִידָהּ שֶׁל הַמְּדִינָה * וְאֵיךְ, בְּרֹאשָׁם וּבִידֵיהֶם, חֳמָרִים חַסְרֵי נְשָׁמָה מְקַבְּלִים חַיִּים וְחַשְׁמַל וּתְנוּעָה וְעֵינַיִם וְאָזְנַיִם * וְאֵיךְ הֵם – הַשָּׁכֵן מִקּוֹמָה ג, וְהָאִמָּא שֶׁל הַבָּנוֹת מֵהַחוּג וְאַבָּא שֶׁאוֹסֵף אֶת הַיְּלָדִים מֵהַמְּטַפֶּלֶת – מְגַיְּסִים לְמַעֲנֵנוּ אֶת כּוֹחַ הַמְּשִׁיכָה וְהַכֹּבֶד וְגַרְמֵי הַשָּׁמַיִם * אָז נָכוֹן, זֶה מֻסְבָּר, מִן הַסְּתָם, בְּנֻסְחָאוֹת וּבְטַבְלָאוֹת... וְיֵשׁ לָזֶה הִגָּיוֹן, הֲרֵי אַחֶרֶת זֶה לֹא הָיָה עוֹבֵד... וְיֵשׁ כָּאן חֻקֵּי טֶבַע דֵּי בְּרוּרִים... * אֲבָל הֵם יוֹדְעִים לְהִכָּנֵס אֶל מַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה, וְשָׁם לְהַפְעִיל – בַּתִּחְכּוּם וּבְחֻצְפָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית – חֻקִּים לְגַמְרֵי אֲחֵרִים * שֶׁהוֹפְכִים אֶת הָרָחוֹק לְקָרוֹב... אֶת הָעֲרָפֶל – לְאוֹר חָזָק... וְאֶת הַיּוֹם לַלַּיְלָה, וְאֶת הַלַּיְלָה לְיוֹם... * וְאֵיךְ – מִשֻּׁלְחַן הַשִּׂרְטוּט לִשְׂדוֹת הַמַּעֲרָכָה – הֵם מְדַלְּגִים עַל מִגְבָּלוֹת שֶׁל זְמַן וּמָקוֹם וְעַל אַקְסְיוֹמוֹת שֶׁל הִגָּיוֹן * וּבֶאֱמֶת, לְךָ תַּסְבִּיר, כִּי אֵין מִלִּים לוֹמַר שֶׁהֵם עוֹשִׂים אֶת מָה שֶׁמֵּעֵבֶר לְכָל דִּמְיוֹן **   

 

 

 

לטקס פרס ביטחון ישראל, תשפ"ג

bottom of page