להנציח ולזכור

מאת איזי מן

​

הַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּנוּ, כַּיָּדוּעַ, מְתַעְתֵּעַ – גַּם בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, גַּם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה • וְגַם כְּשֶׁנִּדְמֶה שֶׁאֲבַק הַיּוֹם-יוֹם מְכַסֶּה עָלָיו, הוּא פּוֹצֵעַ אֶת הַלֵּב וּמַמְשִׁיךְ לוֹ הָלְאָה • הוּא נוֹגֵעַ בַּעֲצַבִּים הֲכִי חֲשׂוּפִים... הֲכִי רְגִישִׁים... הֲכִי כּוֹאֲבִים... • וּבְכָל רֶגַע אוֹמֵר: אֲנִי כָּאן – לִפְנֵיכֶם וּמֵאֲחוֹרֵיכֶם... אֲנִי כָּאן וְעַכְשָׁו וּלְעוֹלָם בְּכָל הַנְּתִיבִים • וַאֲנִי נִצָּב לְרַגְלֵי הַגַּלְעֵד... בְּיַד הַזִּכָּרוֹן... בְּאוֹתִיּוֹת הָעוֹפֶרֶת... עַל הָאֶבֶן הַלְּבָנָה... • וַאֲנִי נִמְצָא אִתְּכֶם כָּל רֶגַע וְכָל יוֹם – וְלֹא רַק בְּיוֹם הַשָּׁנָה • אֲנִי יוֹשֵׁב בֵּינֵיכֶם, בְּתוֹכְכֶם, כְּמוֹ שֹׁרֶשׁ שֶׁלֹּא יֵעָקֵר... כְּמוֹ צֵל שֶׁתָּמִיד יִשָּׁאֵר... • לְצִדָּם שֶׁל הַחֲלָלִים, בְּבֵית הַחַיִּים... וּלְצִדְּכֶם... אֲנִי תָּמִיד הַנֵּר הַבּוֹעֵר... • וּבַעֲבוּר הַמֵּתִים – וּבַעֲבוּרְכֶם – גַּם כְּשֶׁלִּבְּכֶם יָשַׁן, אֲנִי תָּמִיד –– תָּמִיד – בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה עֵר ••

יֹאמְרוּ שֶׁאֲנִי רוֹדֵף אַחֲרֵיכֶם – עַד יְכַבֶּה הָאוֹר... עַד בּוֹא הַנֶּצַח... • יִהְיוּ שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁאֲנִי הַמָּזוֹר, וְיִהְיוּ שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁבִּגְלָלִי לְעוֹלָם לֹא יַגְלִיד הַפֶּצַע • אֲבָל אֲנִי נִצָּב מוּלְכֶם – כָּךְ לוֹחֵשׁ הַזִּכָּרוֹן – אֲנִי נִצָּב כָּאן נֶגֶד הַשִּׁכְחָה • כִּי הַזִּכָּרוֹן הוּא שְׁלִיחוּת... הַזִּכָּרוֹן הוּא מִצְוָה... הַזִּכָּרוֹן הוּא קֹדֶשׁ, וְהוּא מְלָאכָה • וְזֹאת הַחוֹבָה שֶׁלָּכֶם, לְמַעַן הָאֶתְמוֹל וּלְמַעַן הַמָּחָר, לַחְרֹת אֶת שְׁמִי בְּאֵשׁ הַהַנְצָחָה • וּבְכָל רֶגַע אוֹמֵר הַזִּכָּרוֹן, שֶׁלֹּא מְרַפֶּה... שֶׁלֹּא עוֹצֵר... שֶׁלֹּא כָּבֶה... • שֶׁהַחוֹבָה מוּטֶלֶת עָלֵינוּ לְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ קָדִימָה – אַחֲרֵי שֶׁנָּדַם הַתּוֹתָח וְנֶאֱלַם הָרוֹבֶה • וְהוּא יוֹדֵעַ: מַה שֶּׁלֹּא הוּקַם לוֹ יָד... מַה שֶּׁלֹּא יֵרָשֵׁם וִיתֹעַד... מַה שֶּׁלֹּא נִכְתַּב עַל אֶבֶן... • מַהֵר מְאוֹד יִשָּׁכַח, וּמִי יְמַלֵּל גִּבּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל? וּמִי, מָחָר, יָנִיחַ פֶּרַח עַל פִּי הַקֶּבֶר? • כָּךְ אוֹמֵר הַזִּכָּרוֹן. כָּךְ הוּא אוֹמֵר – וּדְבָרָיו הֵם חֹק... דְּבָרָיו הֵם צַו חַיִּים... דְּבָרָיו, בַּחֲשֵׁכָה, הֵם אוֹר • וַאֲנַחְנוּ מַקְשִׁיבִים לוֹ וְיוֹדְעִים: אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לְהַנְצִיחַ ––– וְלִזְכֹּר ••

​

מקאמה שנכתבה לטקס הנחת אבן הפינה להיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים