על צוק איתן

מאת איזי מן

 

עַנְנֵי הֶעָשָׁן הִתְפַּזְּרוּ אֶל הָאֹפֶק – וְנֶעֶלְמוּ, וַאֲבַק הַזְּחָלִים וְהַנַּעֲלַיִם הַגְּבוֹהוֹת שָׁקַע לְאִטּוֹ בַּשָּׂדוֹת הַחוֹלְמִים. * כָּךְ, כְּמוֹ תָּמִיד – כְּשֶׁרַעֲמֵי הַנֶּפֶץ שֶׁהִדְהֲדוּ בְּתֻפֵּי הַקְּרָב נִבְלְעוּ אֶל רִגְעֵי הַנֶּצַח – הָעֲצוּבִים, הַדּוֹמְמִים. * חָשַׁבְנוּ שֶׁאוּלַי, בְּכָל זֹאת, תַּגִּיעַ הַיּוֹנָה... בֶּאֱמֶת, הִתְפַּלַּלְנוּ שֶׁעֲשַׁן הַשִּׂנְאָה יִתְפּוֹגֵג... קִוִּינוּ שֶׁשֵּׁפֶל הָאֵיבָה יֵעָלֵם מִתּוֹךְ הַחֲלוֹם הָרַע – וְהַמְּצִיאוּת... * וְכַמָּה אָמַרְנוּ: הִנֵּה אֲנַחְנוּ כָּאן, כְּסֶלַע בְּרֵאשִׁית, וּמָתַי, הוֹ, מָתַי, כְּבָר תִּסְתַּיֵּם מִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת. * אֲבָל שׁוּב הַפְּתִיל הֻצַּת... שׁוּב הַקַּיִץ הִמְטִיר אֶת רִשְׁפֵי הָאֵשׁ... וְשׁוּב לִוִּינוּ אֶת יַקִּירֵינוּ לִמְנוּחָתָם... . * וְשׁוּב רָאִינוּ אוֹתָם נֶעֱלָמִים אֶל תּוֹךְ עַמּוּד הֶעָשָׁן; וְשׁוּב הָיוּ לָנוּ כְּאֶרְאֶלִּים... כְּמַלְאֲכֵי הַהַצָּלָה... כְּצוּק אֵיתָן... **

וּבָאנוּ אֶל מִסְדַּר הַסִּיּוּם, וְרָאִינוּ  - לְצִדֵּנוּ, מֵאֲחוֹרֵינוּ וּלְפָנֵינוּ – אֶת הַשּׁוּרוֹת הַיְּתוֹמוֹת וְהַחֲסֵרוֹת. * בָּאנוּ אֶל הָאֲבָנִים הַלְּבָנוֹת, וּשְׁמוֹתֵיהֶם הַחֲקוּקִים עֲלֵיהֶן בּוֹעֲרִים כְּנֵרוֹת. * כֵּן, כָּךְ אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה - שֶׁהִגִּיעָה עַד לַחֲצִי הַמְּדִינָה, אֲבָל פָּצְעָה אֶת כֻּלָּנוּ... שֶׁחִבְּרָה אוֹתָנוּ שׁוּב לְעָם אֶחָד... . * וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים מוּלָם – שֶׁבִּקְּשׁוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה אֶצְלֵנוּ הָאוֹר... שֶׁנִּרְאֶה, גַּם אַחֲרֵיהֶם, אֶת הַמָּחָר... * הִנֵּה אֲנַחְנוּ כָּאן, לְצִדָּם, תָּמִיד, וְנִזְכֹּר לָעַד. וְזִכְרוֹנוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא לִבְרָכָה **

כֵּן, כָּךְ אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה - זוֹ שֶׁיָּצְאוּ אֵלֶיהָ וְהִסְתַּעֲרוּ.. כִּי כָּךְ הִתְבַּקֵּשׁ... וְיָצְאוּ רִאשׁוֹנִים אֶל מוּל הָאֵשׁ – בְּלִי מוֹרָא וּפַחַד – כִּי זֹאת הַשְּׁלִיחוּת... * וְיָדְעוּ – כֵּן, יָדְעוּ – שֶׁהָרֶוַח שַׁבְרִירִי בֵּין חַיִּים לְמָוֶת, וְהַמֶּרְחָק בֵּין עַזָּה לְתֵל אָבִיב דַּק כְּחוּט. * בָּרְגָעִים הָאֵלֶּה מָסְרוּ אֶת עַצְמָם כְּאַיָּלוֹת שְׁלוּחוֹת אֶל שְׁבִילֵי הֶעָפָר, אֶל הַסִּמְטָאוֹת וְאֶל פִּירֵי הַמִּנְהָרוֹת * כְּמוֹ אָמְרוּ: אַהֲבַת הָאָרֶץ נִקְנֵית בְּדָם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן – כֵּן, גַּם אִם נַחֲזֹר וּפָנֵינוּ שְׁחֹרוֹת. * וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ אִתָּם – שֶׁהָלְכוּ בְּרֹאשׁ הַמַּחֲנֶה... שֶׁנָּתְנוּ לָנוּ אֶת חַיֵּינוּ – בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם.... * אֲנַחְנוּ, תָּמִיד, אִתָּם – הֲרֵי בִּשְׁבִילֵנוּ הָיוּ, וְנִשְׁאֲרוּ לָנֶצַח, צוּק אֵיתָן.

​

​

המקאמה הוקראה בטקס תחילת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בכותל, 2015