ברית חיים

מקאמה מאת איזי מן

למפגש ברית חיים

בית ההארחה שפיים, י"ח בכסלו תשס"ה, 1 בדצמבר 2004

 

אֲנָחְנוּ כָּאן – וּמֵעֲלֵינוּ אוֹתָהּ שֶמֶש, לְרַגְלֵינוּ אוֹתָהּ אֲדָמָה. מָמָש אוֹתוֹ מָקוֹם — אֲנָחְנוּ כָּאן – הוֹלכִים לִישוֹן עִם אוֹתוֹ כְּאֵב, מִתְעוֹרְרִים אֶל אוֹתוֹ חֲלוֹם — בְּכִבְרַת הָאָרֶץ שֶמִּתְמַתַּחַת בֵּין חֶרְמוֹן לַעֲרָבָה, וְגִזְרָתָהּ דַּקָּה בֵּין הַמִּדְבָּר לַיָּם שֶרָץ אֶל הַחוֹל — לְכֻלָּנוּ אוֹתָהּ תְּמוּנָה: שָׂדֶה חָרוּש בְּחוּם... חוֹרְשַת בְּרוֹשִים בְּיָרוֹק... שָמַיִם לְמַעְלָה בְּכָחוֹל... — וְגַם אִם זוֹ יַלְדּוּת אַחֶרֶת – עַל-יָד הָאוֹהֶל... בְּצֵל הָאֶקָלִיפְּטוּס... עַל סַף הַגְּבוּל... בְּעִבּוּרָהּ שֶל עִיר... — אוֹ בֵּין צִפּוֹרִים שֶנּוֹדְדוֹת וְנוֹף שֶל נֶגֶב וְגָלִיל אוֹ לְצִדּוֹ שֶל כְּבִיש מָהִיר — וְגַם אִם לַתְּפִלָּה יֵש צְלִיל אָחֵר וּבַיִת עִם חַלּוֹן אֶל הַמִּזְרָח אוֹ סַהַר עַל ראשוֹ שֶל גַּג — וְגַם אִם כְּשֶאֶצְלֵנוּ יוֹם שֶל חוֹל, שְלוֹשָה קִילוֹמֶטְרִים מִמּוּל יֵש צוֹם אוֹ הִילוּלָה אוֹ חָג — אֲנָחְנוּ – גַּם בְּלִי שֶהִכַּרְנוּ זֶה אֶת זֶה – כָּאן בָּאָרֶץ מִשְפַּחַה אָחָת. מִשְפָּחָת הָאָדָם — וּמַה שֶּמְּחַבֵּר בֵּינֵינוּ – יְלָדֶיהָ – זֶה לא רַק הַכְּבִיש וְהַשְּבִיל, אֶלָּא נִימֵי הַדָּם — הֲרֵי אֲנָחְנוּ בָּנִים לְאוֹתוֹ הַדּוֹר, וְאוֹתוֹ גּוֹרָל מְשֻתָּף לָנוּ בְּאוֹתָהּ חֶלְקַת אֱלוֹהִים — וּמִשּוּם כָּךְ כָּרַתְנוּ, בַּלֵּב וּבַנֶּפֶש, בְּרִית אָחָת. בְּרִית חַיִּים ——

 

אֲנָחְנוּ כָּאן – לְרַגְלֵי אוֹתוֹ הָהָר... בְּשִפּוּלֵי אוֹתָן גִּבְעוֹת כֻּרְכָּר וָגִיר... עַל-פְּנֵי אוֹתוֹ מִישוֹר... — אֲנָחְנוּ כָּאן – אוֹתוֹ עָנָן כָּבֵד עֲלֵינוּ וְאוֹתָהּ זְרִיחָה שֶל קֶרֶן אוֹר — וּמִתְדַּפֵּק בַּחַלּוֹנוֹת אוֹתוֹ נִגּוּן שֶל צַפְרִירֵי הַבּוקֶר וַחֲרוּזֵי רוּחוֹת הָעֶרֶב — וְאוֹתָהּ בְּשׂוֹרָה מָרָה עָמְדָה בַּדֶּלֶת – וְהִכְּתָה כְּמוֹ אֵש... הִכְּתָה בַּלֵּב כְּמוֹ חֶרֶב... — וְגַם אִם הַמָּקוֹם אָחֵר וְיוֹם אָחֵר בַּלּוּחַ – וְזֶה רַק שֵם פְּרָטִי שוֹנֶה... זֶה שֵם הַמִּשְפָּחָה... — עַכְשָו – בַּכְּפָר הַזֶּה... בַּעִיר שֶלְּיָדוֹ... בְּהֶמְשֵך אוֹתוֹ פִּתּוּל הַדֶּרֶך... לְיָד חוֹרְשָה סְמוּכָה... — זֶה מָמָש אוֹתוֹ דָּבָר: זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת... וּמִישֶהוּ כָּל-כָּך חָסֵר... וְאֵין עוֹד מְנוּחָה... — וּמוּכְרָחִים לְהַמְשִיך – הֲרֵי יֵש אָחִים קְטַנִּים... יֵש בַּיִת... וַעֲבוֹדָה... וְעוֹלָם שָלֵם, וּבִכְלָל... — וּפִתְאוֹם, מִתּוֹך הַפֶּצַע שֶלּא מַגְלִיד... מִתּוֹך הַכְּאֵב... – אֲנָחְנוּ מִתְחַבְּרִים, מְנַסִּים לְמַלֵּא אֶת הֶחָלָל — וּמִתּוֹךְ הָאֲפֵלָה, לא מְאַבְּדִים תִּקְוָה, כִּי מִן הָאֶתְמוֹל אֶל הַמָּחָר אֲנָחְנוּ, יַחַד, קְרֵבִים וּבָאִים — וְזוֹ הַבְּרִית אֲשֶר קָשַרְנוּ בְּעַצְמֵנוּ. זוֹ הִיא בְּרִית חַיִּים ——

 

אֲנָחְנוּ כָּאן – עַל הַשֻּלְחָן אוֹתָם הַמַּיִם שֶבַּכּוֹס... אוֹתוֹ הַלֶּחֶם שֶנִּפְרָשׂ... וְכָך הַטְּחִינָה וְעֻגָּה שֶל דְּבָש, שְקֵדִים וְתַפּוּחִים — אֲנָחְנוּ כָּאן – יְלָדִים שֶמְּשַלְּמִים לָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזּאת אֶת אוֹתוֹ הַמְּחִיר — וְאֵלֶּה הֵן אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת אֲשֶר כְּתוּבוֹת שָחוֹר צוֹרֵב עַל-פְּנֵי לָבָן בּוֹהֵק-שוֹתֵק — וְזֶה אוֹתוֹ הַשֶּקֶט הַנּוֹרָא... אוֹתָם פְּרָחִים, אוֹתוֹ הַנֵּר... מָמָש אוֹתוֹ הָרֵיק... — וְלא מְשַנֶּה מֵאֵיפה אִמָּא בָּאָה... מַתָי אַבָּא הִגִּיעַ... וּבִכְלָל הֵיכָן עוֹמֵד הַבַּיִת... — וְלא חָשוּב אִם מִסָּבִיב אַסְפָלְט-הַעִיר אוֹ רֵיחַ שֶל שָׂדֶה אוֹ מְשׂוּכוֹת צַבָּר וְזַיִת — וְגַם אִם הוּא נָפַל רָחוֹק... אוֹ לא שָב מֵעֵבֶר לַגְּבוּלוֹת... אוֹ לא חָזַר מִשְׂדֵה-הַקְּרָב. מִמִּשְמָרְתוֹ. מִן הַשֵּרוּת — אֲנָחְנוּ כָּאן – וּמְדַבְּרִים עֲלֵינוּ וְעָלָיו. עַל חֲלוֹמוֹת... עַל אַהֲבוֹת... עַל הַקְּרָבָה וּנְתִינָה... עַל מְסִירוּת... — וְעַל מַה שֶּנִּשְאָר לָנוּ – לְהַמְשִיךְ כָּאן יַחַד. מֵעֵבֶר לְכָל הַהֶבְדֵּלִים, הַהַשְוָאוֹת וְהַתְּנָאִים — וּמִשּוּם כָּך חָתַמְנוּ כָּאן בְּדַם לִבֵּנוּ עַל בְּרִית לָנֶצַח. בְּרִית חַיִּים ——